האירועים המשפחתיים כגון חתונות ולהבדיל אבלות ושבעה הם מהמדבקים ביותר. האתגר ביצירת אירועים כאלו באופן שמשמר אל הליבה של האירוע לצד שמירה על החיים, היא האתגר היסודי אליו אנחנו נדרשים בתחום הזה. ההפנמה שלנו היא שהקורונה לצערנו כאן כדי להשאר למשך תקופה, ואי אפשר לעצור את החיים, ולכן אנו נדרשים לחשיבה רעננה על אופן קיום האירועים.
חשוב להתעכב על חומרת הסיכון של חתונות ואירועים משפחתיים כמקור הדבקה מרכזי. ריקודים הם פעילות אנארובית, והאפקטיביות של המסיכה יורדת. כך גם המפגש בין קרובי משפחה שנפגשים לאחר זמן (ולעיתים רבות עם חיבוק). גם האוכל המשותף מהווה נקודת תורפה. לכן, לפני הסיכון לקנס והסיכון הפלילי, אכפת לנו מהאורחים, קרובי המשפחה והחברים הקרובים. אנחנו רוצים שישתתפו בשמחה, ולא רוצים לסכן אותם. זו נקודת המוצא. נקודת המוצא השנייה היא שיקח זמן עד שתהיה רגולוציה שלמה לקיום חתונות ואירועים משפחתיים, ולכן צריך להתבסס על ההנחיות ולעיתים להחמיר יותר מההנחיות.איך זה עובד?
- קיום האירוע בשטח פתוח, תחת סנטף או אוהלי 5*10
- 'צביעה' של כל קפסולה - זהות בין צבע הקפסולה לצבע מסיכה / צמיד המחולקים באירוע
- תיחום מרחב הקפסולות למניעת ערבוב בין אורחים מקפסולות שונות.
- מרחב ריקודים המחולק לרבעים לפי קפסולות
- סדרנים המזכירים ומעודדים אנשים להקפדה על הנחיות
- סטריליות גבוהה באוכל ללא כלים מרכזיים - עדיף הגשה של אוכל סגור (מלצרים הם מדביקי על)
- תיחום המרחב, למניעת הגעה בלתי מבוקרת של שכנים
- יצירת אירוע מדורג בשעות
- שידורים בלייב למי שלא מגיע
- וידוא בדיקות מקדימות מול המוזמנים
- סידור שולחנות על פי בתי אב
- ציוד משלים לאירועי חוץ וחורף